פרוייקטים שביצעתי בארץ ומחוצה לה

באפריל 1961, חודשים ספורים לפני שהשלמתי את לימודי בפקולטה לחקלאות ברחובות, (תואר שני בכלכלה חקלאית), הדרמתי לבאר שבע והתחלתי בתכנון חבל הבשור. מאז ועד סוף שנת 2000, כ- 40 שנים, הן רצף של עבודות תכנון וניהול פרויקטים (לאומיים !) שהתחלפו מדי מספר שנים. חיים צבן, חבר טוב, הביע דאגה על שאינני מתקבע במקום עבודה אחד. "תהייה לא רצוי בשל התחלופה המתמדת". בפועל, להוציא כשלוש שנים בהן חזרתי הביתה ובניתי את משקנו בבית הלוי, (בתוכן שנה ששימשתי בהתנדבות מזכיר המושב), הן רצף אתגרים ומשימות. קיומה של אלטרנטיבה בצורת משק חקלאי המאפשר קיום, העניקה לי כוח רב מול מעסיקיי, ויכולתי להתעקש על דעותיי בלא לחשוש לאיים בהתפטרות. אפילו כשכבר עבר מועד יציאתי לגמלאות המתין לי חוזה המשך, ובקשה של אריק שרון (ערב היבחרו לראש הממשלה) להמתין לו במשרד רוה"מ. "אצטרך אותך". התעקשותי לפרוש נבעה מהרצון להעמיד במבחן את כתיבתי הספרותית, מבחן שבסופו של דבר נכשלתי בו מנקודת ראות פרקטית. לאורך שנות עבודתי הכרתי אנשים במגוון רחב, בודדים מהם משכמם ומעלה שאוהב ואעריץ עד יומי האחרון (פרופ' פדה, סיקו) וכנגדם, גם דמויות שלא אחדל לתעב (יאיר צבן). הרוב הגדול: אנשים שעשו את מלאכתם נאמנה, סייעו לי בהתמודדויותיי, ונותרו כזיכרונות נעימים. עולם שחלף.

אפשר לראות ברצף הפרויקטים בהן עסקתי, ושמרביתם מובאים להלן, את קורות חיי הבוגרים. לצד חיי המשפחה ובני ביתי שאפשרו לי זאת, נשאו באורך רוח קשיים לא מעטים, ובראשם רעייתי וגיבורת ספרי האחרון "יער", שמעולם לא שמעתי מפיה אפילו תלונה אחת. נתונה להם תודתי.